<h1>שאילתות פרשת בא שאילתא מ"ה</h1>
<h2>דף מו.</h2>
שאילתא דמיחייבין דבית ישראל לאחותי תפילין בראשיהון ותפילין בדרעיהון שנא' והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך [מנחות ל"ז:] ת"ר על ידך בגובה של יד [שם] ומאי היא קיבורת [שם] בין עיניך זה קדקד והיכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס [שם:] אתה אומר בגובה של יד או אינו אלא על ידו ממש אמרה תורה הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש מה להלן בגובה של [ראש] (יד) אף כאן בגובה של יד רבי אליעזר אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיה לך לאות לך לאות ולא לאחרים לאות ר' יצחק אומר ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד הלב רב יהודה בריה דרב אוויה מכוין ומנח להו כנגד לבו [שם מ"ד.] אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשה [שם] אמר ריש לקיש כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו וברישא בגובה של ראש מנלן [שם ל"ז:] דתניא בין עיניך בגובה של ראש אתה אומר בגובה של ראש או אינו אלא בין עיניך ממש נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן לא תשימו קרחה בין עיניכם למת מה להלן בגובה של ראש אף כאן בגובה של ראש וכד מחית בדרעא דשמאלא מיבעי ליה לאחותי ולא לימינא דתניא [שם ל"ו:] על ידכה זו שמאל אתה אומר זו שמאל או אינו אלא ימין ת"ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים הווי ידך שמאל [שבת י"ב. יומא ז': מנחות שם] אמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ק"ו מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן כמה אזכרות על אחת כמה וכמה [שם.] תנא כשהוא מניח מניח של יד תחלה ואח"כ של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש תחלה ואח"כ של יד בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ברישא ואח"כ של ראש דכתיב והיה לאות על ידך והדר ולזכרון בין עיניך אלא כשחולץ חולץ של ראש תחלה ואח"כ של יד מנלן אמר רבה רב המנונא אסברה לי והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים ואפילו הכי לא מעכבי אהדדי כדתנן [שם ל"ח.] תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד וכד מחית תפילי מיחייב לברוכי [פסחים ז': קי"ט: מנחות ל"ה:] דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן [שם ל"ו.] אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא סח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך מאי איריא סח אפי' לא סח נמי דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן על תפלין של יד אומר בא"י אשר קב"ו להניח תפילין ועל תפילין של ראש אומר בא"י אשר קב"ו על מצות תפילין אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחד סח מברך שתים. ברם צריך היכא דאנח תפילי בצפרא ובריך וסלקינון ותנא קא מחית להו מי צריך למהדר וברוכי אי לא מי אמרינן כיון דכולי יומא זמן חיובא הוא כיון דבריך מצפרא תוב לא צריך ומאי טעמא דהא בריך ליה מצפרא ועדיין לא שלים חיוביה או דילמא בתר מעשה אזלינן וכל אימת דמחית להו קא עביד מצוה ומחייב לברוכי עלייהו ת"ש [סוכה מ"ו.] דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי רבי וחכמים אומרים אין מברך עליהן אלא שחרית בלבד ואיתמר [אביי אמר] הילכתא כרבי ורבא אמר הלכה כרבנן אמר רב מרי בריה דבת שמואל חזינא ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמחית תפילי מברך אמר מר זוטרא חזינא להו לרבנן דבי רב פפי דכל אימת דמחתי תפילי מברכין [שם] רבנן דבי רב אשי כל אימת דמשמשין בהון מברכין משמיה דרבה בר הונא דאמר חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה וכן הלכה.
